הייסורים שה' מביא אינם שרירותיים, שכן הוא לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ ואינו מעניש מתוך רצון סתמי, אלא בעקבות עוונות האדם. אילו העונש היה מגיע באמת מתוך לבו, הפגיעה הייתה מוחלטת, ולכן כאשר הוא גורם צער ויגון, כלומר וַיַּגֶּה, כלפי בני האדם או עם ישראל המכונים בְּנֵי־אִישׁ, הדבר אינו מוחלט ומאפשר את הישרדותם. יש המסבירים כי הפסוק מתאר את האויב המחריב, שפעל רק כשליח ההשגחה ולא מתוך רצונו העצמאי. גישה נוספת רואה בכך מידה כנגד מידה: כשם שעם ישראל חטאו בעבר רק כלפי חוץ ומתוך פחד, כך ה' לא הענישם באמת אלא רק יצר איום חיצוני כדי לעוררם לתשובה.
איכה, פרק ג׳, פסוק ל״ג
כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.