אבל עמוק וצער רב על חורבן האומה מובעים מפי הנביא, או מפי השכינה המשתתפת בכאב כדי למנוע מישראל לשקוע בייאוש. נהרות וזרמים של דמעות זולגים לנוכח המעמד הבזוי של העם, כפי שמתואר במילים פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי. השימוש בלשון יחיד במילה עֵינִי מסמל צער ממוקד, בין אם על שכחת התורה שבעל פה בגלות המרה בעוד התורה שבכתב נותרה, ובין אם על שבירת הלוחות בחודש תמוז. אירוע זה נתפס כשורש הצרה שהובילה בסופו של דבר לחורבן בית המקדש, וזהו פשר הבכי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי.
איכה, פרק ג׳, פסוק מ״ח
פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.