ה' מביא את עם ישראל בגלות למצב תמידי של ביזיון והשפלה, בו הם נחשבים כסְחִי וּמָאוֹס, כלומר לכלוך דוחה כהפרשה גופנית מאוסה או כעפר הנידף בטלטול הנדודים. המילה תְּשִׂימֵנוּ מתארת מציאות מתמשכת של חרפה, ויש הקוראים אותה כזעקת תמיהה כלפי ה' על שהביא אותם לשפל כזה. השפלות בְּקֶרֶב הָעַמִּים נובעת מכך שהגויים רואים את צרות ישראל ואת חוסר ההגנה עליהם, ולכן הם בָּזִים להם. מתוך כך נוצר מצב שבו למרות שהאומות מתעבות את ישראל, הן חומדות את רכושם ומתאחדות ללא פחד כדי לכלות אותם בשקיקה.
איכה, פרק ג׳, פסוק מ״ה
סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.