הקרבת קורבן האשם משלבת יסודות מקורבנות אחרים, וכאן מפורטים החלקים המיועדים להקרבה על המזבח שטרם התבארו עד לשלב זה. הכהן יַקְרִיב מִמֶּנּוּ את אותם חלקים, כלומר יוליך אותם אל המזבח וימלח אותם. תחילה מוקרבת אֵת הָאַלְיָה, שהיא זנב הכבש, ואיבר זה מוזכר במפורש משום שקורבן אשם מוגבל לאילים וכבשים בלבד ואינו מובא מעיזים. יחד איתה מוקרב וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב, שהוא שכבת החלב הגדולה העוטפת את איבריו הפנימיים של בעל החיים.
ויקרא, פרק ז׳, פסוק ג׳
פרשת צו
וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.