ויקרא, פרק ז׳, פסוק ב׳

הוראות הקרבת קורבן האשם משוות אותו לקורבן העולה כדי לרומם את מעמדו, וקובעות כי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה, כלומר בצדו הצפוני של המזבח, חובה לשחוט גם אותו. השימוש בלשון רבים במילה יִשְׁחֲטוּ מלמד שפעולת החיתוך המדויקת בצוואר הבהמה אינה מוגבלת לכוהנים, אלא כשרה גם על ידי אנשים אחרים. מיד לאחר מכן, הכוהן שעומד אף הוא בצפון מקבל את הדם לתוך כלי, וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק ישירות מתוכו אל המזבח. זריקת הדם נעשית סָבִיב, כלומר בשתי זוויות נגדיות בחציו התחתון של המזבח, כך שהדם מתפזר על פני ארבעת צדדיו.