אכילת בשר הקורבן על ידי הכהנים היא מצווה העומדת בפני עצמה. הזכות לאכול ניתנת לכל כׇּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים, לרבות כהנים בעלי מום, אך התנאי יֹאכְלֶנּוּ מחייב שהכהן יהיה טהור וכשר. כדי למנוע תחרות, הבשר מחולק בין כל משפחת הכהנים המשרתת באותו יום. החובה כי הבשר בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל, כלומר בחצר המשכן או בעזרת המקדש, נובעת מהגדרת הקורבן כמעמד של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מעמד זה, המודגש במילה הוּא, בא ללמד שרק קורבנות אלו נאכלים לזכרי כהונה בלבד, בניגוד לקורבנות מסוימים אחרים שאינם מוגבלים לזכרים.
ויקרא, פרק ז׳, פסוק ו׳
פרשת צו
כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.