מתוך בשר קרבן השלמים השייך לבעלים, יש להעניק את שׁוֹק הַיָּמִין, החלק העבה והבשרני של הרגל האחורית שנחשב למנה מובחרת, כמתנה לַכֹּהֵן. נתינה זו של מנה מכובדת למשרת ה' נועדה לחלוק כבוד לה' עצמו, ובכך ממירה התורה את המנהג הקדום של שריפת חלק זה עבור אלילים למאכל כוהנים. הפועל תִּתְּנּוּ מצביע על כך שמתנה זו מקבילה למצוות הענקת הזרוע מבהמות חולין, והיא חלה על כל סוגי הזבחים המגיעים מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. כאשר האדם מרים את השוק כתְרוּמָה, הוא מצהיר שכוחו הפיזי והצלחתו החומרית, שאותם מסמלת הרגל, יונקים מתורת ה' ומחוברים אל מקור הברכה.
ויקרא, פרק ז׳, פסוק ל״ב
פרשת צו
וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.