זכותם של הכהנים לקבל חלקים מבשר הקורבן מותנית בטהרה רציפה, בהשתתפות פעילה ובאמונה. כהן שהוא הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים נדרש לכוון במפורש לשם קורבן שלמים, ועליו להיות טהור לחלוטין משעת זריקת הדם ועד הקטרת וְאֶת הַחֵלֶב, שהוא שומן הקורבן. בנוסף לכשירות ההלכתית, המילים מִבְּנֵי אַהֲרֹן מדגישות שייחוס משפחתי אינו מספיק, אלא על הכהן להאמין במצוות ההקרבה כציווי מאת ה'. רק כהן שעומד בתנאים אלו זוכה לקבל שכר מן הקורבן, ונקבע כי לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה. מנה זו ניתנת לכלל הכהנים מאותו בית אב שעובדים במקדש באותו היום, אף שיש הסוברים שהיא מוענקת באופן בלעדי לכהן שזרק את הדם.
ויקרא, פרק ז׳, פסוק ל״ג
פרשת צו
הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.