הבעלים נדרש להביא את הקרבן בעצמו מתוך שמחה וטהרה, כחלק מטקס פיזי ורוחני משותף עם הכהן. בציווי יָדָיו תְּבִיאֶינָה מודגש אופן הפעולה, שבו הבעלים אוחז בקרבן ממעל והכהן מניח את ידיו מתחתיו, ויחד הם מבצעים תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' לכל רוחות השמיים ולמעלה ולמטה כהודאה לבורא העולם. הקרבן מורכב מאִשֵּׁי ה', הכוללים את החלבים המיועדים למזבח ואת החלק התחתון של הבהמה, והם מועברים בין הכהנים בתהליך של אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ תוך היפוך סדר הנחתם זה על זה כדי לפאר את המעמד. הכתוב שב ומציין אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף כדי להבהיר שחלק זה מיועד לתנופה בלבד ולא להקטרה באש, והמילה אֹתוֹ מלמדת שמצוות הנפת החזה עומדת בפני עצמה גם אם החלבים אבדו או נטמאו.
ויקרא, פרק ז׳, פסוק ל׳
פרשת צו
יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.