ויקרא, פרק ז׳, פסוק ל״ד

פרשת צו

Leviticus 7:34Sefaria

כִּי֩ אֶת־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ה' לוקח מבעלי הקרבנות את חֲזֵה הַתְּנוּפָה ואת שׁוֹק הַתְּרוּמָה מתוך זִבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, ומוסר אותם לכהנים כפיצוי כלכלי, כך שהם אוכלים למעשה משולחן גבוה ורשאים לחלוק בשר זה עם משפחותיהם. שמות הנתחים מבטאים את הפעולות הפיזיות שנעשות בהם: הַתְּנוּפָה היא תנועה אופקית המכירה בשלטון ה' בארבע רוחות השמיים, ואילו הַתְּרוּמָה היא תנועה אנכית המבטאת את ריבונותו בעליונים ובתחתונים, או מציינת את החלק שהורם והופרש לגבוה. המילה אֹתָם מדגישה כי מתוך הקרבנות ניתנים לכהנים אך ורק נתחים אלו, והם נמסרים קודם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הגדול ורק לאחר מכן וּלְבָנָיו, הכהנים ההדיוטות. אף שטרם חטא העגל היו ישראל ראויים לאכול נתחים אלו בעצמם, בעקבות מעשיהם הועברה הזכות לכהנים לְחׇק־עוֹלָם, כמתנה מוחלטת מאת ה' שלא תתבטל גם אם העם ישוב בתשובה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ג
פסוק ל״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.