לקראת הכניסה לארץ ישראל ניתן ציווי מפורט לגבי אופן חלוקתה לנותרים מבין הַמַּטּוֹת, כלומר השבטים. הגדרת הגבולות הברורים של זֹאת הָאָרֶץ ומינויים המפורש של המנהיגים שינחילו אותה נועדו ליצור סדר ולמנוע מחלוקות לאחר מותו של משה. ציון שמות המנהיגים מהווה הוכחה לאמיתות הנבואה, שכן איש מהם לא מת לפני שהושלמה חלוקת הארץ בפועל. כמו כן, המילים אֲשֶׁר צִוָּה ה' מבהירות כי החלטת ה' לתת נחלה בעבר הירדן לשבטי גד וראובן הפכה כעת למוחלטת, והם מוכרחים לקיים את התחייבותם לצאת למלחמה יחד עם אחיהם.
במדבר, פרק ל״ד, פסוק י״ג
פרשת מסעי
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.