עֲבָדֶיךָ אוהבים וחושקים בירושלים גם בהיותה חרבה ושוממה. משום כך הם רָצוּ ומחבבים דווקא אֶת אֲבָנֶיהָ ההרוסות והשרופות מתוך שאיפה לבנות מהן מחדש את בית ה', וְאֶת עֲפָרָהּ הם יְחֹנֵנוּ, כלומר מוצאים בו חן ונוי ומשתוקקים לנשקו. חיבה זו באה לידי ביטוי במעשים של חכמי ישראל שנהגו לנשק את סלעי הארץ, להתגלגל בעפר ולתקן את הדרכים. משמעות נוספת רואה בדברים ביטוי של פיוס, לפיה העם ריצה ופייס את האבנים שעליהן שפך ה' את זעמו, וזאת באמצעות מסירות נפש על העיר ואבל תמידי עליה.
תהלים, פרק ק״ב, פסוק ט״ו
כִּי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.