אל מול כפיות הטובה של אויביו, בולטת מסירותו העצומה ואהבתו אליהם. בעת צרתם הוא נהג כחבר נאמן והזדהה עם כאבם באופן אישי, ובַּחֲלוֹתָם נהג כאבל ולבש לְבוּשִׁי שָׂק, תוך שהוא מצטרף ליום הצום המיוחד שקבעו קרוביהם מתוך תחושת עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי. וּתְפִלָּתִי עבורם נאמרה שוב ושוב בצנעה ובהכנעה, כשהוא רכון מטה ופניו נוטות עַל חֵיקִי. כדי להדוף עלילות שווא כאילו התפלל בסתר לרעתם, הוא מבקש שהטוב שייחל להם יתקיים בו עצמו והתפילה תָשׁוּב אליו. בכך הוא מוכיח את כוונתו הטהורה, ותפילתו מתקבלת ונענית מיד עוד בטרם יצאה מליבו.
תהלים, פרק ל״ה, פסוק י״ג
וַאֲנִ֤י ׀ בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.