תהלים, פרק ל״ה, פסוק ט״ו

Psalms 35:15Sefaria

וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃

כאשר דוד חווה נפילה, בין אם חולשה פיזית ובין אם מעידה מוסרית, אויביו וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ יחד כדי להציק לו ולשמוח לאידו. אל חבורה זו נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, אנשים שפלים ומוכים, או צבועים שהעמידו פנים ככואבים את כאבו. מול התקפה פתאומית זו עמד דוד חסר אונים וְלֹא יָדַעְתִּי, מבלי להבין מדוע הם רודפים אותו ומהי כוונתם הנסתרת. פגיעתם מתבטאת בכך שקָרְעוּ את פיהם בלעג מתמשך וְלֹא דָמּוּ מלשתוק, או לחלופין, שביישו אותו בפומבי עד שאילו היו קורעים את בשרו לא היה נוטף ממנו דם מרוב בושה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.