דניאל, פרק י״א, פסוק ל״א

יצא לכם פעם לראות מבצר ענק, בנוי מאבנים עצומות, ולחשוב ששום דבר לא יכול לפגוע בו? דניאל רואה בחזון שלו תקופה קשה שתקרה בעתיד, שבה צבא חזק מאוד של האימפריה הרומית יגיע לירושלים. החיילים החזקים והשרים של הצבא נקראים וּזְרֹעִים, כי יש להם כוח רב. החיילים האלה יכבשו את העיר וְחִלְּלוּ את הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז. בית המקדש נקרא מעוז, כלומר מבצר, מפני שבאותה תקופה הוא היה בניין מפואר, מבוצר וחזק מאוד. לצערנו, החיילים החריבו את המקדש, ובעקבות החורבן הם וְהֵסִירוּ את הַתָּמִיד. המשמעות היא שעם ישראל כבר לא יכול היה להקריב את קורבן התמיד, שהיו מקריבים לה׳ בכל בוקר ובכל ערב. לבסוף, הרומאים וְנָתְנוּ את הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם, כלומר הם הציבו במקום הקדוש של בית המקדש פסל של עבודה זרה. הפסל הזה נקרא שיקוץ משומם, כי הוא בעצם סתם אבן שותקת ודוממת שאין בה שום כוח או ממשות.