קרה לכם פעם שניסיתם להשלים בין שני חברים שרבו המון זמן? בדרך כלל זה נגמר בחיבוק, אבל לפעמים העניינים מסתבכים. אחרי שנים ארוכות של מלחמות וסכסוכים בין שתי ממלכות יריבות, המלכים החליטו שהם רוצים להשלים. וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ, כלומר, אחרי הרבה זמן הם רצו להתחבר ולחיות באהבה ושלום. כדי שהשלום באמת יצליח, וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים. מלך הנגב שלח את הבת שלו, הנסיכה, לארמון של מלך הצפון כדי להתחתן איתו. המטרה שלה הייתה לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים, כלומר ליצור פשרה הוגנת, ישרה וטובה שתתאים לשני הצדדים.
אבל לצערנו, תוכנית השלום הזו נכשלה. על הנסיכה נאמר כי היא וְלֹא־תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ, היא לא הצליחה לעצור את המלחמה והכוח הצבאי שהתעוררו שוב. בעקבות זאת, וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ, מלך הנגב והאנשים שלו איבדו את הכוח שלהם ולא יכלו להמשיך לעמוד בקרב. בסופו של דבר, הסיפור מסתיים בעצב. וְתִנָּתֵן הִיא, הנסיכה נפלה בידי האויבים שלה, ויחד איתה נפגעו גם האנשים הקרובים אליה ביותר. מי היו האנשים האלה? וּמְבִיאֶיהָ, שהם השרים שליוו אותה מהבית שלה כדי לחתום על הסכם השלום, וְהַיֹּלְדָהּ, שזהו אבא שלה מלך הנגב, וגם וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים, שהם היועצים הטובים שתמכו בה ועזרו לה בזמנים קשים. כך, הניסיון המלכותי להביא שלום הסתיים במפלה של הנסיכה וכל פמלייתה.