הבריתות הפוליטיות משמשות לא פעם כמסווה לכוונות זדון ולמהלכי התפשטות צבאיים. מהלך כזה בדיוק עומד במוקד תיאורו של שליט אשר מנצל הסכמי שלום כדי לצבור כוח עצום, לא בזכות צבא אדיר, אלא באמצעות מניפולציה ועורמה.
תחילת התהליך היא וּמִן־הִֽתְחַבְּר֥וּת אֵלָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה מִרְמָ֑ה, כלומר מכוח ברית פוליטית שתיכרת, השליט יפעל בעורמה [ביאור שטיינזלץ]. באשר לזהותם של בעלי הברית, קיימות מספר גישות. הגישה המרכזית רואה בכך תיאור של ברית היסטורית בין רומי לישראל. במסגרת שותפות זו, הרומאים פעלו במרמה והסתירו את מחשבותיהם הרעות כלפי העם היהודי [רש"י, מצודת דוד]. מנגד, יש המפרשים את ההתחברות כברית משפחתית-פוליטית עם מלך מצרים, בעקבות ביקור אצל המלכה קליאופטרה [מלבי"ם]. גישה אחרת אינה מצביעה על אומה מסוימת, אלא מתארת מצב שבו אנשים רבים מצטרפים אל השליט, והוא משתמש בעצתם כדי לרקום מזימות כיבוש [אבן עזרא]. בהקשר שונה לחלוטין, המרמה מתפרשת כתכנון להתנקש ביריב פוליטי בדרכי עורמה, במקום להתמודד מולו פנים אל פנים בשדה הקרב [יוסף אבן יחיא].
כתוצאה מאותה התחברות, השליט וְעָלָ֥ה וְעָצַ֖ם. הוא ייצא ממקומו, יגדל ויתחזק [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. התעצמות זו באה לידי ביטוי ביציאה למלחמה נגד העמים הסובבים את ירושלים ויהודה, כדוגמת אדום, עמון ומואב, ובהכנעתם [רש"י, מצודת דוד], או בלכידת מדינות אחרות [אבן עזרא]. הצלחתו המהירה נובעת מכך שהוא מפתיע את אנשי המקום, שאינם נשמרים מפניו בשל הברית שכרת עמם קודם לכן [מלבי"ם].
ההישג הצבאי המרשים מתבצע בִּמְעַט־גּֽוֹי, כלומר כאשר לצדו עומדים אנשים מעטים בלבד [ביאור שטיינזלץ]. כיצד מצליח כוח קטן לנצח? רוב הפרשנים מסבירים שהשליט לא נזקק לצבא גדול משלו, משום שפיתה במרמה את מלך יהודה לסייע לו במלחמותיו עם חיילים יהודים [רש"י, מצודת דוד]. הסבר נוסף הוא שהופעתו עם כוח קטן נועדה לשוות לו מראה של איש ברית תמים שבא לבקר, מה שאפשר לו להשתלט על האזור ללא התנגדות [מלבי"ם]. מנגד, ישנה תפיסה הפוכה לחלוטין, ולפיה המילים "במעט גוי" אינן מתארות את צבאו של השליט התוקף, אלא דווקא את מצבו של המותקף. לפי פירוש זה, השליט מנצל שעת כושר שבה יהודה המכבי נותר עם כוח צבאי מצומצם, ואז קם עליו בחיל גדול כדי להכריעו [יוסף אבן יחיא].