דניאל, פרק י״א, פסוק כ״ב

חילופי שלטון דרמטיים והתאכזרות של מנהיג עומדים במרכזו של מאורע זה, שבו כוחות צבא אדירים ואף מנהיגים בעלי ברית מובסים לחלוטין.

הביטוי וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף מתפרש על ידי רוב הפרשנים ככינוי לאנשי זרוע, חיילי אויב וגיבורי מלחמה, אשר בעבר היו שוטפים ומכניעים עמים אחרים בכוחם הרב. פרשנים אלו מזהים כוחות אלו עם גיבורי ההמון של מלכות יוון, שסופם להישבר ולהישטף מפני כוחה של האימפריה הרומית. לעומת פירוש זה, יש המבארים את המילה וּזְרֹעוֹת במשמעות של אוניות מלחמה [אבן עזרא]. אותם כוחות חזקים יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, כלומר יוכנעו ויושפלו עד עפר מפני השליט החדש, שלאחר התחזקותו במלכות ישוב להיות אכזר [יוסף אבן יחיא].

מעבר למפלת האויבים, הפסוק מוסיף כי יישטף וְגַם נְגִיד בְּרִית. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שזהו תוארו של מושל ומלך בישראל, אשר כרת ברית שלום עם הרומאים. למרות ההסכם, סופו של מלך זה להישטף גם הוא, שכן לאחר תקופה של נאמנות היסטורית, הרומאים יחללו את הברית וישעבדו את ישראל. בתוך גישה זו, יש המזהים את הנגיד באופן ספציפי עם יהודה המכבי, ראש ישראל [יוסף אבן יחיא], בעוד אחרים רואים בו את אחד מבניו של הורדוס [אבן עזרא]. מנגד, קיימת דעה חלופית הסבורה כי הנגיד אינו מנהיג יהודי, אלא מלך זר, מלך מצרים, שהיה בברית עם אותו שליט ויישטף גם הוא [מלבי"ם].