חילופי שלטון, פאר זמני ונפילה פתאומית שאינה מתרחשת בשדה הקרב עומדים במוקד נבואה זו. גישה פרשנית מרכזית אחת קושרת את הפסוק למאבק החשמונאים בשלטון היווני. לפי כיוון זה, המילים וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מתארות את מתתיהו ובניו החשמונאים שיתחזקו ויעמדו על בסיסם האיתן. הם אלו שיוגדרו בתור מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ, שכן הם יעבירו ויסלקו את שלטון הדיכוי היווני מעל עם ישראל. בעקבות ניצחונם, הם יזכו למעמד של הֶדֶר מַלְכוּת, בזכות היותם כוהנים נכבדים, שרים וגיבורים [רש"י, מצודת דוד]. עם זאת, הכתוב מנבא כי שלטונם לא יאריך ימים, וכי וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר. שבירה זו של המלוכה החשמונאית לא תתרחש כתוצאה מזעם של אומה זרה או מאויב חיצוני, כפי שרומזות המילים וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה, אלא בעקבות סכסוך פנימי ומלחמת אחים על המלוכה בין הורקנוס לאריסטובלוס, סכסוך שיביא לבסוף את הרומאים להשתלט עליהם [רש"י, מצודת דוד].
מנגד, גישה פרשנית אחרת ממקמת את הפסוק בהקשר של הממלכה הצפונית וזעזועים פוליטיים בתוך השלטון הזר. לפי תפיסה זו, וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מתייחס לכיסא המלכות של מלך חדש שיתפוס את השלטון. יש המזהים מלך זה כסלאוקוס, אשר כל ימי מלכותו לא יצא למלחמות אלא רק עבר בערים כדי לגבות מיסים. לפיכך, התואר מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת נאמר עליו באירוניה, שכן כל הפאר וההדר שלו הסתכמו בכך שהיה עובר ונוגש מיסים מנתיניו [מלבי"ם]. פירוש חלופי מזהה את המלך כבן אנטיוכוס, אשר יעביר את ישראל מדתו וידכא את העם, שהוא בעצמו נחשב לאותו הֶדֶר מַלְכוּת [יוסף אבן יחיא]. אחרים מסבירים באופן כללי כי מדובר בשליט שידיח את קודמו, ואמנם יזכה ליופי ופאר מלכותי, אך שלטונו יהיה קצר מועד [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
לפי כלל הדעות בגישה זו, סופו של המלך יהיה שוּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, ללא מרד עז או קרב חזיתי. מותו ונפילתו יתרחשו וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה, בין אם כתוצאה מהרעלה וקשר של עבדיו [מלבי"ם], ובין אם על ידי כיבוש מהיר מצד מלך אחר ובזוי שיכה את חילו וייקח את מלכותו ללא מלחמה של ממש [יוסף אבן יחיא, אבן עזרא].