החזון הנבואי חושף את עתידה המדיני של אימפריית פרס ואת ההתנגשות הבלתי נמנעת שלה עם מעצמת יוון העולה. ההכרזה הפותחת, וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ, מבטאת בשורת אמת הנוגעת לעתיד ולגזרות שנגזרו על ישראל [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ], והיא בבחינת דבר מוחלט ובלתי ניתן לשינוי הרשום בכתב אמת [מצודת דוד, יוסף אבן יחיא].
הנבואה ממשיכה בפירוט השושלת השלטונית באומרה הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי. סביב זיהוי המלכים ומניינם קיימת מחלוקת ענפה בין המפרשים, הנגזרת מנקודת ההתחלה של הספירה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהנבואה, שנאמרה בימי כורש, מונה את כורש עצמו, את אחשורוש ואת דריוש בונה המקדש [רש"י, מצודת דוד]. לפי קו זה, המלך הָרְבִיעִי הוא דריוש הפרסי בן אחשורוש ואסתר, והוא נחשב רביעי אם מתחילים את הספירה מדריוש המדי שלקח את המלוכה מבלשאצר הבבלי [רש"י, מצודת דוד, יוסף אבן יחיא]. גישה שונה סוברת כי שלושת המלכים אינם כוללים את כורש, והמלך הרביעי נמנה יחד איתו [מלבי"ם]. אבן עזרא מציג מסורות שונות למניין המלכים, ולדעתו היו חמישה מלכי מדי ופרס בסך הכל: דריוש המדי, כורש, אחשורוש, ודריוש הפרסי שהוא המלך הרביעי לכורש. בנוסף, ישנה מסורת היסטורית המציינת כי בין כורש לאחשורוש מלך בנו של כורש ששמו במבישה [רש"י].
על המלך האחרון בשושלת זו נאמר כי הוא יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל, כלומר יצבור הון רב יותר מכל מלכי פרס שקדמו לו [מצודת דוד, יוסף אבן יחיא]. וּכְחֶזְקָתוֹ, מילה הנכתבת באות כ' [מנחת שי], בְעָשְׁרוֹ משמעותו שכאשר יתחזק מאוד בכוחו ובעושרו הרב [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], הוא יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.
בביאור המילה יָעִיר והשלכותיה, מתפצלים הפרשנים לשני כיוונים עיקריים. הפירוש המקובל הוא מלשון התעוררות [מצודת ציון]. המלך ינצל את עושרו העצום כדי לעורר ולגייס את כל צבאותיו ואת העמים שתחת שליטתו כדי לצאת למלחמה חזיתית מול יוון [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. המלבי"ם מדייק שהמלחמה היא נגד מלכות יוון משום שבאותה תקופה לא היה ליוונים מלך יחיד אלא שופטים. מנגד, התעוררות זו תוביל לכך שהוא יקים עליו את הכל למלחמה [ביאור שטיינזלץ], ובסופו של דבר אנשי מלכותו ושריו יבגדו בו ויהרגו אותו [אבן עזרא]. גישה חלופית מפרשת את המילה יָעִיר מלשון ריקון, כמו הפועל הערה. לפי פירוש זה, בעקבות המלחמה, המלך יוכרח לרוקן את כל אוצרותיו ולמסור את כל רכושו לידי מלכות יוון שתיקח את הכל מידו [יוסף אבן יחיא].