המאבק המתמשך בין המעצמות מקבל תפנית, כאשר מלך הצפון מתאושש ממפלותיו הקודמות ויוצא למערכה מחודשת ועוצמתית מבעבר. מבחינה היסטורית, מדובר באנטיוכוס הגדול, שיוצא שוב לאזור סוריה ומצרים כדי להילחם נגד תלמי אפיפנס, מלך מצרים, שהיה אז צעיר לימים ומלכותו נוהלה על ידי אפוטרופוסים [מלבי"ם]. באותה תקופה היסטורית יגיעו עוזרים רבים למלך הנגב, וכן יקומו בישראל אנשים פורצי גדר, אירועים שהתרחשו בימי שמעון בן שטח [אבן עזרא].
הכתוב מציין כי וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן הָרִאשׁוֹן, כלומר הוא מקים צבא גדול יותר מהצבא הראשון שניגף במלחמות הקודמות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], וזאת לאחר שכבר הספיק לנצח במערכות אחרות [מלבי"ם]. התארגנות זו אינה מתרחשת מיד, אלא וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים, ביטוי המציין כי חלפו שנים רבות מאז המלחמות הקודמות, ובהן מלך הצפון אגר כוח והתחזק [מצודת דוד, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].
לאחר שנות ההכנה, יָבוֹא בּוֹא ויפלוש שנית אל עבר מלך הנגב [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. מסע צבאי זה יתבצע בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב. רוב הפרשנים מסבירים שהכוונה היא להצטיידות מוקדמת בציוד צבאי רב [ביאור שטיינזלץ] ובנכסים מרובים של כסף וזהב [מצודת דוד] שנועדו לממן את צורכי המלחמה [מלבי"ם]. מטרת השפע הכלכלי והלוגיסטי היא לאפשר למלך להאריך את זמן שהייתו בחזית ככל שירצה [יוסף אבן יחיא]. עם זאת, קיימת גם גישה לפיה ה"רכוש" אינו הציוד שעמו יצא למלחמה, אלא הביזה הגדולה שעמה הוא עתיד לשוב מהקרב [ביאור שטיינזלץ].