מסע הכיבוש מגיע לשיאו הכלכלי והצבאי, כאשר המנצח משתלט לא רק על הונן העצום של המעצמות, אלא גם מכניע תחת רגליו את העמים השכנים.
המילה בְּמִכְמַנֵּי מתארת אוצרות נסתרים ומטמונים [מצודת ציון, אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה לשונית, השורש קשור לתרגום הארמי של המילה "צדה" במשמעות של מארב או הסתתרות, כלומר רכוש שהוחבא מעין רואה [מצודת ציון, אבן עזרא]. דעה נוספת קושרת את המילה למונח "דרכמונים", המציין סוג של מטבעות קדומים [אבן עזרא]. יחד עם חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, הכוונה היא שהכובש ייקח שלל את כל רכושם ונכסיהם היקרים [אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ].
לאחר ביזת מצרים, הכיבוש מתרחב גם אל לֻבִים וְכֻשִׁים. אלו הם עמים השוכנים בסמוך למצרים [מצודת ציון, אבן עזרא]. יש המציינים כי מדינות אלו היו כפופות למצרים והכילו מכרות של זהב וכסף [ביאור שטיינזלץ].
עמים אלו יהיו בְּמִצְעָדָיו של הכובש. הפרשנים מציגים מדרג של הכנעה בביאור מילה זו, הנגזרת מהמילה צעד ופסיעה [מצודת ציון]. יש המפרשים זאת ככניעה שלטונית, לפיה העמים יסורו למשמעתו של המלך [אבן עזרא]. לעומתם, אחרים רואים בכך ביטוי למסע צבאי של ממש, שבו הכובש יצעד אל תוך ארצם, יכבוש וישפיל אותם [אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ], עד כדי תיאור ציורי ומוחשי שבו עמים אלו יהיו ממש רמוסים תחת מצעדי כפות רגליו [מצודת דוד].