עצמו רגע את העיניים ונסו לראות בדמיון שתי ממלכות גדולות, ממלכת הצפון וממלכת הדרום, שנאבקות זו בזו במשך זמן רב. אל תוך המאבק הזה נכנס מנהיג חדש מממלכת הדרום. הכתוב קורא לו מִנֵּצֶר, שפירושו ענף. בדיוק כמו שענף צומח מתוך העץ, כך המנהיג הזה הוא קרוב משפחה שצומח מתוך עץ המשפחה של המלוכה. אותו מנהיג מתיישב על כַּנּוֹ, כלומר על כיסא המלכות שלו, ותופס את השלטון.
מיד לאחר מכן הוא יוצא למסע צבאי כדי להגן על עמו ולנצח את האויב. הוא מתקדם, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל, ומתקיף את הכוח הצבאי של מלך הצפון. ההתקדמות שלו כל כך מוצלחת, עד שהוא מגיע עמוק אל תוך שטח האויב, וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וחודר אל תוך הערים והמצודות הכי חזקות ושמורות שלהם. בסופו של דבר, הוא מנצח במערכה הזו. הוא וְעָשָׂה בָהֶם כרצונו ומצליח להדוף את צבאות הצפון. לבסוף הוא גם וְהֶחֱזִיק, מלשון לאחוז ולתפוס. הוא תופס את השליטה בערים האלה ונשאר למשול בהן כמנצח.