קהלת, פרק ב׳, פסוק כ״ד

Ecclesiastes 2:24Sefaria

אֵֽין־ט֤וֹב בָּאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְהֶרְאָ֧ה אֶת־נַפְשׁ֛וֹ ט֖וֹב בַּעֲמָל֑וֹ גַּם־זֹה֙ רָאִ֣יתִי אָ֔נִי כִּ֛י מִיַּ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃

עצרתם פעם לחשוב מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם כל הדברים שאנחנו אוספים ומרוויחים? שלמה המלך שואל האם אֵין־טוֹב בָּאָדָם חוץ מאשר פשוט לאכול ולשתות. הרי אם אנחנו רק נהנים מהאוכל ומהכסף שלנו לבד, אנחנו מתנהגים קצת כמו בעלי חיים. שלמה מסביר שהתפקיד האמיתי שלנו הוא להשתמש במה שיש לנו כדי לעשות חסד ולתת צדקה לאחרים.


כשאנחנו בוחרים לעזור, אנחנו מקיימים את המילה וְהֶרְאָה, כי אנחנו מראים לנפש שלנו את השכר הטוב והנצחי שנזכה לו בזכות המעשים הטובים שעשינו.


בסוף, שלמה מוסיף ואומר גַּם־זֹה רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא. הוא מגלה לנו שהיכולת שלנו באמת ליהנות ממה שהשגנו, וגם הלב הטוב שגורם לנו לחלוק עם אחרים במקום לשמור הכל רק לעצמנו, הם בעצם מתנה מיוחדת שאנחנו מקבלים ישירות מה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ג
פסוק כ״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.