כאשר הבנות שבות אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, הכתוב מתייחס לסבן שהיה אז ראש המשפחה המוכר, או לאביהן שהוחרם בידי אנשי המקום משום שכפר בעבודה זרה. בעקבות חרם זה התנכלו הרועים לבנות בשגרה, והן נאלצו להמתין מדי יום עד שכולם יסיימו להשקות את צאנם. חזרתן המוקדמת הפתיעה את אביהן חסר האונים לחלוטין, ולכן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. השימוש במילה מַדּוּעַ מביע חוסר ידיעה מוחלט, ונועד לברר את הסיבה המיידית והמפתיעה לכך שהרועים לא עיכבו אותן כרגיל.
שמות, פרק ב׳, פסוק י״ח
פרשת שמות
וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.