הבנות מתארות כי אִישׁ מִצְרִי, שזוהה כך בשל לבושו ושפתו או משום שהתחפש כדי להימלט, הִצִּילָנוּ מסכנת מוות או מאלימות. למרות היותו זר, הוא לא עמד מנגד לנוכח העוול, ולאחר שהגן עליהן הוסיף חסד על גבורתו ופעל בזריזות כאשר וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ מים חדשים. שאיבה זו מיוזמתו נדרשה משום שהמים שהכינו הבנות קודם לכן נשפכו בקטטה או נלקחו על ידי הרועים. לבסוף הוא וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן כולו, ולא רק את צאנן, שכן שרתה ברכה במים והם הספיקו בשפע לכל העדרים שסביב הבאר.
שמות, פרק ב׳, פסוק י״ט
פרשת שמות
וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־הַצֹּֽאן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.