יתרו פונה אל בְּנֹתָיו, מונח היכול להתפרש גם כנכדותיו, בפליאה ובתוכחה על כך שהותירו בחוץ את הזר שהצילן. הוא שואל וְאַיּוֹ, כלומר היכן הוא, ומתרעם לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ לאחר שפעל מתוך טוב לב טהור וללא ציפייה לשכר, שהרי נימוס בסיסי דורש לגמול לו בהכנסת אורחים. מאחר שהסיק מעליית המים לקראתו כי הזר אינו מצרי אלא אדם מזרע ישראל, הוא פוקד עליהן קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. ההזמנה לסעודה נועדה לבחון אם הזר התרחק מעבודה זרה, ובעיקר שימשה רמיזה מעודנת להצעת נישואין לאחת מהן כתגמול הולם על מעשהו.
שמות, פרק ב׳, פסוק כ׳
פרשת שמות
וַיֹּ֥אמֶר אֶל־בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.