שמות, פרק ב׳, פסוק ט׳

התינוק שניצל מן היאור מוחזר אל זרועות אמו הביולוגית וזוכה כעת להגנה מלכותית. בת פרעה מורה לה הֵילִיכִי, כלומר קחי והרחיקי את הילד למקום מבטחים, ובלי לדעת היא למעשה אומרת לה שהילד הרי שלה. בבקשתה וְהֵינִקִהוּ לִי היא פורסת עליו חסות המגנה עליו מגזרת המלך, ודורשת שתניק אותו בלעדית ובעין יפה. הבטחתה וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ משקפת את נדיבות המלכות, אך גם את הנהגת ה' המחזיר לאם את בנה ואף מעניק לה שכר על הטיפול בו. בניגוד לחרדה שבה נאלצה להניחו בתיבה, כעת וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ מיד ובביטחון כדי להוכיח שהוא בריא לחלוטין.