שמות, פרק ל״ב, פסוק י״ט

אף שה' הודיע למשה על החטא, הוא המתין לראות זאת במו עיניו כדי לא לדון על סמך השערה. כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, כלומר ריקודים במעגל או כלי נגינה, וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה משום שהשמחה הפומבית הוכיחה כי העם מורד בה' במכוון. לנוכח המראה הוא השליך מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת, בין אם מתוך חולשה פיזית לאחר שפרחה קדושתם והם כבדו, ובין אם בהשלכה מכוונת ועוצמתית. משה בחר לשבור אותם כדי להשמיד את עדות הברית הכתובה ובכך להציל את העם מעונש, וכן כדי לזעזע אותם ולהמחיש שאין ללוחות קדושה עצמית ללא שמירת התורה. מעשה השבירה התרחש תַּחַת הָהָר, למרגלות הר סיני, בדיוק במקום שבו נכרתה הברית שהופרה כעת.