בעקבות תפילתו של משה לאחר חטא העגל, מתבטלת גזירת ההשמדה המוחלטת שריחפה מעל ישראל. התורה מציינת כי וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה, כלומר שינה את תכנונו כביכול, אף שהכתוב משתמש בלשון בני אדם והאיום נועד מלכתחילה לעורר את משה לסנגר על האומה. ה' חזר בו רק עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת, שכן הגזירה הייתה דיבור בלבד ללא שבועה, אך החוטאים עצמם עדיין נענשו באופן פרטני. הסיומת לְעַמּוֹ מסמנת את תחילת תהליך הסליחה ומדגישה כי ישראל נחשבים לבנים אהובים, ולכן ה' יכול היה למחול על כבודו שחולל בחטא ולקיים את שבועתו לאבות האומה.
שמות, פרק ל״ב, פסוק י״ד
פרשת כי תשא
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.