שמות, פרק ל״ב, פסוק ט״ו

פרשת כי תשא

Exodus 32:15Sefaria

וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃

משה מסיים ללמד זכות על העם, פוסע לאחוריו ביראת כבוד כלפי ה', ומפנה את תודעתו מהעולמות הרוחניים העליונים אל המציאות החוטאת שלמטה. וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן־הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ, המשמשים עדים לברית, ואותם הוא מוריד במטרה לשבור אותם לעיני העם כדי לזעזעם ולהביאם לתשובה. התורה מאריכה לתאר את הלוחות שהיו לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, בין אם נחקקו באורח נס מצד לצד ונקראו ישר משני הכיוונים, ובין אם נכתבו בנפרד מלפנים ומאחור כך שמִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. פירוט פלאי זה מובא רגע לפני שבירת הלוחות כדי להמחיש את גודל ההחמצה ואת אובדנה של המרגלית האלוהית בעקבות חטא העגל. למרבה הצער, דווקא אותה חריטה עמוקה שעברה משני עברי האבן היא שהפכה את הלוחות לשבירים ונוחים להתנפץ.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.