ה' קוטע את ההתגלות בהר ופונה אל משה בדיבור קשה ותקיף של תוכחה, כאשר הוא מצווה עליו וַיְדַבֵּר... לֶךְ רֵד. כפילות הלשון אינה רק הוראה פיזית אלא גם גזירה של ירידה מגדולתו הנבואית, שכן מעלתו של מנהיג שאובה מעמו, וכאשר הם נופלים הוא נופל עמם. הירידה נדרשת כִּי שִׁחֵת העם את דרכו והרס לחלוטין את הקשר הרוחני עם ה' במחשבה, בדיבור ובמעשה. ה' מסלק את חסותו מן החוטאים ומכנה אותם עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כדי להצביע על קבוצת המצרים שמשה צירף לעם על דעת עצמו והם אלו שיזמו את החטא. יחד עם זאת, ביטוי זה משקף בלעג את טעותם השורשית של ישראל, אשר בחטאם ייחסו את גאולתם למשה בשר ודם במקום לה'.
שמות, פרק ל״ב, פסוק ז׳
פרשת כי תשא
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.