תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום הכי גבוה ומיוחד בעולם, קרובים לה', ופתאום אתם מקבלים בשורות קשות מאוד על מה שקורה למטה. זה בדיוק מה שקרה למשה כשהוא היה על הר סיני. ה' פונה אל משה, אבל הפעם הוא לא מדבר ברכות. המילה וַיְדַבֵּר מראה לנו שה' פונה למשה בצורה תקיפה וקשה, מתוך כעס על החטא שהעם עשה.
ה' אומר למשה לֶךְ רֵד. משה כמובן צריך לרדת פיזית מההר, אבל יש כאן משמעות עמוקה יותר. ה' אומר למשה שהוא צריך לרדת מהגדולה שלו. למה? כי כל המעמד הגבוה של משה ניתן לו רק בזכות עם ישראל. ברגע שהעם חוטא ונופל ממדרגתו, גם המנהיג יורד יחד איתם. ה' מסביר את הירידה הזו במילים כִּי שִׁחֵת, כלומר העם הרס את האמונה שלו ועשה מעשה רע מאוד.
אבל רגע, למה ה' קורא להם עַמְּךָ ולא "העם שלי"? הסיבה הראשונה היא שה' כביכול מתרחק מהם בגלל החטא. הסיבה השנייה היא שה' מתכוון לקבוצה מסוימת של אנשים שמשה החליט לקחת איתו ממצרים על דעת עצמו. האנשים האלה הם אלו שיזמו את חטא העגל וגררו אחריהם את שאר בני ישראל, ולכן ה' קורא להם העם של משה.
בסוף הדברים, ה' אומר למשה על העם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. זה קצת מוזר, הרי ה' הוא זה שהוציא אותם ממצרים! ה' אומר זאת מכיוון שבני ישראל התבלבלו וחשבו שמשה, שהוא רק בשר ודם, הוא זה שהציל אותם. בגלל שהם היו כל כך תלויים במשה, ברגע שהוא לא היה שם, הם מיד חיפשו לו תחליף מוחשי. אל דאגה, מיד אחר כך משה יתפלל על העם ויתקן את הטעות הזו, ויזכיר שה' לבדו הוא זה שהוציא אותם ממצרים בכוחו הגדול.