משה קושר את גורלו האישי בגורל העם לאחר חטא העגל, ומציב לפני ה' תנאי ברור. הוא פותח במשפט שמשמעותו היא כי וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם ותסלח להם הרי זה טוב, אך וְאִם־אַיִן ותסרב לסלוח, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. בקשת מחיקה זו מבטאת את נכונותו למות ולהימחק מספר החיים כדי לא לשרוד לאחר השמדת עמו, או להימחק מהתורה כולה כדי שלא ייזכר לדורות כמנהיג כושל. כמו כן, ייתכן שמשה מציע למחוק את כל זכויותיו ולהעבירן לעם כדי לזכות אותם בדין ולשאת בעונשם ככפרה. עם זאת, ה' דוחה את בקשתו להחלפה ומבהיר שרק החוטאים עצמם ייענשו.
שמות, פרק ל״ב, פסוק ל״ב
פרשת כי תשא
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.