לאחר הפסקה מתוחה שבה משה נותר המום ממעשה העגל, או מתוך רצון להרגיעו שהאשמה אינה בו, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כדי לעבור ולדון במצבם של ישראל. בנימת נזיפה מצהיר ה' רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, אף שהשימוש בלשון עבר רומז כי בחר בהם מראש מתוך ידיעה שעקשנותם תשמש בעתיד גם למסירות נפש. שורש כישלונם הנוכחי נעוץ בהיותם עַם קְשֵׁה עֹרֶף, דימוי לאדם אטום הרץ בדרכו ומסרב לסובב את עורפו כדי להקשיב למי שקורא לו מאחור. טבע עקשן זה מנע מהם להסתגל לרעיונות המופשטים של הברית והוביל אותם לחפש אמצעים מוחשיים ומוכרים, במקום להשתמש בעקשנותם הטבעית כדי לעמוד איתן מול פיתויי החוטאים.
שמות, פרק ל״ב, פסוק ט׳
פרשת כי תשא
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.