מתוך ניסיון לשכך את זעמו של משה, פונה אליו אהרן בהכנעה ובפיוס ומבקש אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי. בהסברו למעשה העגל, ייתכן שאהרן בוחר לקחת את האשמה על עצמו מתוך אצילות כדי למעט בחטאם של ישראל, או שלחלופין הוא מנסה להסיט מעליו את האחריות בטענה שפעל מתוך אונס וכדי למנוע אסון כבד יותר. את מניעי העם הוא מסכם בטענה כִּי בְרָע הוּא, ביטוי המתאר את טבעם הנוטה לחטוא ולסטות מן הדרך. מנגד, ניתן לפרש כי העם היה נתון במצוקה ובסבל בהיעדרו של משה, ולא פעל מתוך רשעות אלא מתוך חרדה וצורך במשענת מוחשית.
שמות, פרק ל״ב, פסוק כ״ב
פרשת כי תשא
וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.