קרה לכם פעם שהייתם צריכים להרגיע חבר או אח שכעס מאוד? זה בדיוק מה שקרה לאהרן כשהוא עמד מול משה. משה חזר מההר וכעס על כך שבני ישראל עשו את עגל הזהב. אהרן, שאהב מאוד את העם, ניסה לפייס את משה ולהגן עליהם. הוא פנה אל משה בכבוד רב וקרא לו אֲדֹנִי, כדי להראות לו שהוא מכבד אותו. לאחר מכן הוא ביקש ממנו אַל יִחַר אַף, כלומר, בבקשה אל תכעס. אהרן כל כך אהב את עם ישראל, שהוא העדיף לקחת את האשמה על עצמו ולא לספר למשה שהעם הלחיץ אותו, והוא אפילו סיפר את הדברים בקיצור כדי לא להוציא להם שם רע.
כדי להסביר למה בני ישראל התנהגו כך, אהרן אמר למשה: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא. אהרן לא אמר שהאנשים בעם הם רעים, אלא שהם היו במצב קשה. הוא הסביר שהם היו מפוחדים ולחוצים במדבר השומם, וכשהם חשבו שמשה לא יחזור, הם פשוט חיפשו מנהיג אחר מתוך בלבול. אהרן שיתף איתם פעולה רק כי הוא פחד שאם יסרב, הם יבחרו לעצמם מנהיג חדש והמצב יהיה חמור עוד יותר. הוא הסכים לזרוק את הזהב לאש כי הוא קיווה שהזהב פשוט ייהרס, והוא ממש לא תכנן שייצא משם עגל.