יצא לכם פעם לנסות לעכב מישהו שרצה לעשות משהו לא טוב, רק כדי להרוויח קצת זמן עד שהעזרה תגיע? זה בדיוק המצב הקשה שבו אהרן מצא את עצמו. הוא עמד מול המון נסער שדרש מנהיג חדש. המילים וַיַּרְא אַהֲרֹן מלמדות אותנו שאהרן ראה מולו מציאות מסוכנת. הוא הבין שאם הוא יתנגד לעם בכוח, הם עלולים לפגוע בו, וזה יהיה חטא נורא שעלול להרוס את עם ישראל כולו. מתוך אהבה גדולה לעם, אהרן החליט לפעול בחוכמה ולנסות למשוך זמן.
הכתוב מספר על אהרן כי וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו. למה הוא בנה את המזבח לגמרי בעצמו ולא נתן לעם לעזור לו? אהרן ידע שאם כל אחד יביא אבן, המזבח יהיה מוכן תוך רגע. כשהוא בנה אותו לבד, לאט לאט, הוא פשוט הרוויח זמן יקר בתקווה שמשה יחזור מההר. בנוסף, אהרן כיוון את ליבו אל ה', כדי שהמזבח יהיה מוקדש רק לו ולא לעגל.
כדי להמשיך לעכב אותם, אהרן מכריז בקול גדול: חַג לַה' מָחָר. הוא מזכיר במפורש את שם ה', כדי שהעם לא יחשוב בטעות שהם חוגגים לפסל. המילה מָחָר הייתה החלק החשוב ביותר בתוכנית. אהרן קיווה שעד יום המחרת משה כבר ירד מההר, והכל יסתדר. לצערנו, התוכנית החכמה של אהרן לא הצליחה בסוף, כי העם קם מוקדם מאוד בבוקר שלמחרת והתחיל בחגיגות עוד לפני שמשה הספיק להגיע.