שמות, פרק ד׳, פסוק כ״ח

במפגשם במדבר לקראת גאולת ישראל, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי ה', הכוללים את המסרים לעם ולפרעה, את מראה הסנה ואת סוד השם המפורש. המילה כָּל מעידה על כנותו של משה, שלא הסתיר מאחיו כי סירב שוב ושוב לשליחות ונשלח בעל כורחו. משה השתמש בלשון יחיד במילים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ כדי לבחון אם אהרן מקנא בתפקידו, ומשראה שאין בלבו הקפדה, התאחדו השניים וסיכמו את חלוקת התפקידים ביניהם. בנוסף, משה הציג בפניו וְאֵת כָּל הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ לעשות בפני בני ישראל כדי שיאמינו בהם, תוך שהוא מוסר לו לא רק את המעשים אלא גם את ביאורם המלא. לאחר שיחה זו, שכללה גם ענייני משפחה והודעה על בחירת אהרן לכהונה, יצאו האחים יחדיו למצרים כדי לאסוף את זקני העם.