כאשר המלאך המשחית או החולי הקשה נסוג והרפה ממשה, וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ, הבינה צפורה אָז מעל לכל ספק כי מעשה המילה הוא שהציל את חייו. מתוך תחושת הקלה, ורצון לשמר את קשר הנישואין ביניהם לאחר הסכנה, היא אָמְרָה לבעלה כי הוא חֲתַן דָּמִים, כלומר חתן שכמעט נהרג וניצל ממוות בזכות דם המצווה. עם זאת, ייתכן שפנתה דווקא לבנה הנימול והעניקה לו תואר כבוד חגיגי זה ביום מילתו. השימוש בלשון רבים, לַמּוּלֹת, רומז לכך שהמלאך הרפה ממשה רק באופן חלקי עד שצפורה השלימה את שני שלבי המצווה, החיתוך והפריעה, או שהוא מבטא את ספקותיה לגבי המועד המדויק שבו התרחש החטא.
שמות, פרק ד׳, פסוק כ״ו
פרשת שמות
וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.