הציווי הנבואי שבו וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן ניתן במצרים בדיוק באותו הזמן שבו הובטח למשה שאחיו יוצא לקראתו. בעקבות הקריאה לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה, השניים התאחדו בהשגחה עליונה בהַר הָאֱלֹהִים, הוא הר סיני, בדיוק במקום הקדוש שבו החלה השליחות. הכתוב מציין וַיִּפְגְּשֵׁהוּ משום שמשה היה שקוע בהתבודדות נבואית ולא הבחין באהרן עד שנתקלו זה בזה, במפגש שהביא עמו נחמה ואחווה טהורה ללא קנאה. מתוך שמחה גדולה אהרן וַיִּשַּׁק לוֹ, שכן הוא העריץ את מדרגתו הרוחנית של אחיו הצעיר וניגש אליו כאל רב, בעוד משה נהג בענווה כלפי אחיו הגדול ונמנע מליזום את הנשיקה.
שמות, פרק ד׳, פסוק כ״ז
פרשת שמות
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.