שמות, פרק ד׳, פסוק י״ז

פרשת שמות

Exodus 4:17Sefaria

וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ {פ}

מקל הרועים הפשוט הופך כעת לשרביט מלכות המקנה למשה סמכות לשנות את סדרי הטבע. ה' מצווה עליו לקחת דווקא וְאֶת־הַמַּטֶּה הַזֶּה, אותו מטה ספציפי שכבר נהפך לנחש, ולשאת אותו תמיד, כאשר באורח פלא המטה הכבד נשא את עצמו כך שניתן היה לקיים את הציווי תִּקַּח בְּיָדֶךָ בקלות. השימוש במטה נועד להוכיח שכשם שה' מחולל פלאות בעץ דומם כך הוא יכול להכשיר כל אדם לשליחותו, אך מנגד יש הרואים בכך פחיתות מדרגה שנוצרה כי משה סירב לדבר בעצמו ועל כן נזקק למתווך חומרי. באמצעות מטה זה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בּוֹ אֶת־הָאֹתֹת, יחולל משה את כלל המופתים ומכות מצרים העתידיים שה' כבר הודיע לו עליהם מראש.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.