לאחר שמשה קיבל על עצמו את השליחות עוד בטרם ידע שחלפה הסכנה לחייו, פונה אליו ה' בְּמִדְיָן ומתיר לו את נדרו להישאר שם. ה' מצווה עליו לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כדי להשתקע שם לחלוטין, מה שמוביל את משה לקחת עמו את משפחתו במטרה לנסוך בעם ישראל ביטחון בקרבת הגאולה. ה' מבשר למשה כִּי־מֵתוּ כׇּל־הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ, כלומר שפרעה וקרובי המצרי שהרג מתו ממש. מנגד, יש המפרשים שהכוונה היא לאויביו מבני ישראל שנותרו בחיים, אך ירדו מנכסיהם ואיבדו את כוחם לשחד ולהלשין עליו, ולכן עניותם נחשבת להם כמוות.
שמות, פרק ד׳, פסוק י״ט
פרשת שמות
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כׇּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.