ה' מצווה על משה להחזיר את ידו הנגועה בצרעת אל תוך בגדו, ובשר היד חוזר להיות בריא וזך משהיה. הציווי הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ משתמש במילה "אל" ולא "בתוך", משום שהכאב העז מנע ממשה להכניס את ידו פנימה מיד, וכן כדי לשמש קריאה להתגבר על רפיון ועצלות לקראת שליחותו. המילים וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ מלמדות שהריפוי התרחש באופן מיידי עוד בהיות היד מוסתרת בבגד, שכן ה' ממהר להביא רפואה וברכה אך משהה את העונש כדי לאפשר חזרה בתשובה. כאשר מתברר כי היד וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, נס זה ממחיש את שליטת ה' על גוף האדם, ומרמז למשה שחזרתו לעמו תוביל הפעם להצלחה ולהיטהרות ישראל.
שמות, פרק ד׳, פסוק ז׳
פרשת שמות
וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.