יצא לכם פעם לנסות ללכת הצידה או אחורה? זה לא כל כך נוח. בדרך כלל, כשאנחנו רוצים לשנות כיוון, אנחנו חייבים להסתובב עם כל הגוף. אבל המלאכים המיוחדים שמתוארים כאן פועלים אחרת לגמרי. מכיוון שיש להם פנים שמסתכלות לכל ארבעת הכיוונים, כל כיוון שאליו הם מתקדמים נחשב בשבילם כמו הליכה ישרה קדימה. לכן נאמר וְאִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ. בזכות המבנה המיוחד הזה, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן, כלומר הם יכולים לנוע לכל צד בלי צורך להסתובב בכלל.
אבל מי מחליט לאן הם ינועו? כאן נאמר אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ. המילה הָרוּחַ לא מתארת כאן רוח שנושבת בחוץ, אלא את הרצון של ה׳. למרות שהמלאכים יכולים לנוע לכל מקום, הם מוותרים לגמרי על הרצון האישי שלהם. הם לא בוחרים בעצמם לאן ללכת, אלא פועלים בדיוק מוחלט לפי מה שה׳ מכוון אותם, ועושים את השליחות שלו ביראה ובכבוד. התנועה המדויקת הזו היא גם סמל לדרך שבה ה׳ מנהיג את כל העולם. ממש כמו שהמלאכים מובלים בדיוק אל היעד שלהם, כך ה׳ מכוון גם את כל העמים והמלכויות בארץ אל המטרה שהוא קבע מראש.