תארו לעצמכם שאתם משחקים מחבואים ומוצאים את מקום המסתור המושלם, אבל בסוף בכל זאת מגלים אתכם. כך קרה למלך יהודה, צדקיהו. הוא ניסה לברוח מהאויבים שלו בחסות החושך, והיה בטוח שיצליח להתחמק. הוא אפילו ברח דרך מערה סודית שהובילה מהבית שלו בירושלים ועד לערבות יריחו.
אבל ה' החליט שהמלך חייב להיתפס. איך זה קרה? ה' שלח צבי שהלך בדיוק על גג המערה. חיילי האויב רדפו אחרי הצבי, והגיעו לפתח המערה בדיוק באותו רגע שצדקיהו יצא ממנה! כך המלך וְנִתְפַּשׂ, כלומר נלכד, ממש כמו חיה ברשת. ה' קורא לרשת הזו בִּמְצוּדָתִי, כי למרות שהחיילים הם אלה שתפסו את המלך, ה' הוא זה שגרם להם לרדוף אחרי הצבי ולמצוא אותו.
לאחר שנתפס, נגזר על צדקיהו להילקח אל בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, כלומר לעיר בבל. אבל כאן יש דבר פלא: ה' אומר על צדקיהו שאת בבל וְאוֹתָהּ לֹא יִרְאֶה. איך אפשר להגיע למקום מסוים ולחיות בו, אבל לא לראות אותו לעולם? התשובה העצובה היא שלפני שלקחו את צדקיהו לבבל, מלך בבל העניש אותו ועיוור אותו. לכן, כשהוא הגיע לבבל הוא כבר לא יכול היה לראות, ושם הוא חי עד סוף ימיו מבלי לראות את העיר מעולם.