יצא לכם פעם לתהות מה קורה כשיש קבוצה גדולה של אנשים שמתנהגת לא יפה, ואנחנו בטוחים שחייבים להיות ביניהם לפחות כמה צדיקים? אולי אפילו שאלתם את עצמכם האם זה הוגן שכולם יקבלו את אותו היחס. בני ישראל שאלו שאלה דומה מאוד. הם לא הבינו איך יכול להיות שאנשים טובים בירושלים, כמו הכוהנים והלוויים, ייפגעו יחד עם האנשים שבחרו לעשות רע. כדי לענות על השאלה הזו, מגיעה נבואה חדשה מאת ה' שמסבירה אמת עצובה: באותו הזמן, כל תושבי ירושלים ללא יוצא מן הכלל התנהגו בצורה לא טובה.
כדי לעזור לנו להבין מה קרה לעם, הנבואה משתמשת בדוגמה מעניינת וקוראת להם סִיגִים. כשאדם מנקה ומתיך כסף טהור באש, הפסולת והלכלוך שנשארים ואין בהם צורך נקראים סִיגִים. הנבואה מזכירה גם מתכות פשוטות וזולות כמו נחושת, בדיל, ברזל ועופרת.
איך העם הגיע למצב כזה? כשישראל יצאו ממצרים וקיבלו את התורה, הם היו נוצצים ויקרים כמו כסף טהור. אבל כשהם נכנסו לארץ ישראל וזכו לשפע ולכל כך הרבה דברים טובים, במקום להגיד תודה, הם הפסיקו להקשיב לקולו של ה'. בדיוק כמו כסף שמאבד את הברק שלו ומתלכלך, כך הם איבדו את ההתנהגות הטובה שלהם והפכו להיות כמו אותה פסולת פשוטה שנשארת בכור האש.