קרה לכם פעם שהשקעתם והתחלתם לבנות משהו חשוב מאוד, ופתאום מישהו הגיע וניסה לעצור אתכם? זה בדיוק מה שקרה ליהודים שחזרו לארץ ישראל כדי לבנות מחדש את בית המקדש. באותו זמן התחלף השלטון בממלכת פרס ומלך חדש עלה לכס המלכות. המלך הזה הוא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אותו מלך מוכר שאנחנו קוראים עליו במגילת אסתר.
מיד כשהוא התחיל למלוך, האויבים של יהודה ניצלו את ההזדמנות וכָּתְבוּ שִׂטְנָה. מהי בעצם שִׂטְנָה? זוהי מילה שמתארת הלשנה או מכתב האשמה רשמי. היא מגיעה מהמילה שטן, כי מי שכותב אותה מתנהג כמו אויב שנעמד נגדנו כדי להפריע. המטרה של המכתב הייתה להפחיד את היהודים, להחליש אותם, ובעיקר לשכנע את המלך החדש לא לתת להם רשות להמשיך בבנייה.
מי שעמד מאחורי המכתב הרע הזה היה סופר בשם שמשי, שהיה הבן של המן הרשע. הוא אפילו קיבל תמיכה מהמלכה ושתי, שהייתה הנכדה של נבוכדנצר מחריב ירושלים ולא רצתה שיבנו מחדש את מה שסבא שלה הרס. אבל למה ה' איפשר למכתב הזה להצליח ולעצור את הבנייה? מתברר שהיהודים טעו קצת בחישוב השנים. הם חשבו ששבעים שנות הגלות כבר הסתיימו, אבל הם התחילו לספור מהזמן הלא נכון. מכיוון שהזמן המדויק של הגאולה השלמה עדיין לא הגיע, ה' נתן לאנשים האלה להצליח לעצור את העבודה, כדי שבית המקדש ייבנה בדיוק בזמן הנכון שנקבע לו.