בראשית, פרק י״ח, פסוק י״ט

יצא לכם פעם לדעת סוד ממש גדול ולהרגיש שאתם פשוט חייבים לשתף בו את החבר הכי טוב שלכם? ה' עמד לעשות משהו חשוב. הוא החליט להעניש את אנשי סדום, כי הם התנהגו בצורה לא טובה ולא הסכימו לעזור לעניים. אבל לפני שה' פועל, הוא מחליט לשתף בתוכנית שלו את אברהם. ה' אומר על אברהם יְדַעְתִּיו, כלומר, אני אוהב אותו מאוד, בחרתי בו וקירבתי אותו אליי. ולמה ה' כל כך אוהב אותו? המילה לְמַעַן מגלה לנו את הסיבה: ה' יודע שאברהם לא שומר את כל הטוב רק לעצמו. הוא הולך ללמד את הילדים שלו וְאֶת־בֵּיתוֹ, שזה אומר כל מי שגר איתו, כמו אשתו והאנשים שעוזרים לו בבית, איך להיות אנשים טובים. אברהם מחנך אותם לשמור את דֶּרֶךְ ה', כלומר להתנהג ממש כמו שה' מתנהג. איך עושים את זה? בעזרת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. זה אומר לעשות טוב לאחרים, לתת ממה שיש לנו למי שצריך עזרה, ולהקפיד שאף אחד לא יעשה משהו רע או לא הוגן למישהו אחר. זה בדיוק ההפך מההתנהגות של אנשי סדום. אברהם מלמד אותם את כל זה לְמַעַן הָבִיא, כדי שהם יגדלו להיות עם קדוש ומיוחד, וכך ה' יוכל לקיים ולתת להם את כל ההבטחות הטובות שהבטיח. בסוף כתוב שהברכה תבוא עַל־אַבְרָהָם בעצמו, ולא רק על הילדים שלו. למה? כי כשילדים ממשיכים בדרך הטובה של ההורים שלהם ועושים מעשים טובים, זה נחשב כאילו ההורים שלהם חיים לתמיד, והמעשים הטובים של הילדים הם בעצם המעשים של אברהם עצמו.