בראשית, פרק י״ח, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם מארחים אנשים חשובים בבית. האם הייתם מבקשים ממישהו אחר להגיש להם את האוכל, או שהייתם מתאמצים ומגישים בעצמכם? אברהם אבינו היה אדם עשיר מאוד שהיו לו המון משרתים, והוא גם היה מבוגר וסבל מכאבים. למרות זאת, הוא לא נתן למשרתים לעשות את העבודה. התורה מספרת כי וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, כדי להראות לנו כמה הוא שמח וזריז לקיים את מצוות הכנסת אורחים. הוא טרח בעצמו מתוך כבוד גדול לאורחים שלו, וגם בגלל שהם נראו ממהרים לדרכם. אברהם בחר בֶּן בָּקָר, כלומר עגל צעיר, שהבשר שלו רַךְ ומתבשל מהר, והוא שמן וָטוֹב, הכי מובחר ויפה שיש. למעשה, אברהם הכין שלוש מנות נפרדות. הוא רצה להגיש לכל אורח מנה שלמה ומכובדת של מעדן מלכים, כדי שכל אחד מהם ירגיש חשוב באותה מידה ואף אחד לא יקנא בשני. לאחר מכן כתוב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, כלומר אברהם מסר את הבשר לבנו ישמעאל. למה הוא נתן אותו דווקא לו ולא לאחד המשרתים? כדי לחנך את בנו וללמד אותו איך מקיימים את המצווה החשובה של הכנסת אורחים. מיד אחר כך וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, הוא הזדרז להכין ולבשל את האוכל כדי שהאורחים יוכלו ליהנות מהסעודה במהירות.